ג’נטלמן אמיתי
אין דרך אחרת לתאר את מעשהו של מישל בקוס Michel Bacos
מישל היה הקברניט בטיסת אייר פראנס מספר 139 מתל אביב לפריז ב-27 ביוני 1976. הטיסה החלה כמו כל טיסה רגילה, ואמורה הייתה להסתיים בשלום, רק שהפעם הסיפור נגמר אחרת לגמרי…
באתונה עלו על המטוס כמה מחבלים, במהלך הטיסה הם שלפו נשקים ופרצו אל תא הטייס- הם כיוונו אקדח לראשו של מישל וציוו עליו לשנות את כיוון הטיסה.
מישל הבין שמוטלת עליו אחריות לחייהם של 248 נוסעים ו-12 אנשי צוות והורה להסיט את הטיסה.
המטוס נחת לתדלוק בלוב, ומשם המשיך לאנטבה שבאוגנדה.
כאשר הגיעו לאנטבה ריכזו המחבלים את כל החטופים יחדיו באולם הנוסעים.
***
ימים מתוחים עברו על כל החטופים, הם לא ידעו מה יעלה בגורלם. יומיים לאחר שנחתו נכנסו החוטפים לאולם ועשו “סלקציה” הפרידו בין היהודים-ישראלים, לבין כל השאר
כל היהודים-ישראלים רוכזו בצד אחד של האולם, וכל השאר בצד השני- הייתה שמועה שכל הלא יהודים ישוחררו בקרוב.
מישל התלבט, מצד אחד הוא יכל לצאת לחופשי, הרי הוא לא יהודי ומה לו ולכל המלחמה הזאת??
ומהצד השני הוא הרגיש אחריות כלפי כלל הנוסעים שלו
מישל החליט להישאר עם היהודים-ישראלים בלי לדעת מה עלול לעלות בגורלם ובגורלו האישי.
בימים הבאים מישל עזר לכל החטופים, חילק אוכל, עודד את רוחם, דיבר עם כולם ותיווך בין החוטפים לחטופים.
***
לאחר השחרור מישל חזר לצרפת שם קיבל חופשה מהעבודה, מהר מאוד הוא ביקש לחזור לעבודה כקברניט- הטיסה הראשונה שלו הייתה לתל אביב, קו אותו הטיס במשך מספר שנים עד שיצא לגמלאות.
במשך עשרות שנים מישל שמר על קשר עם החטופים ועם החיילים שנפצעו בפעולה, במיוחד עם סורין הרשקו שנפצע קשה ואף הגיע מידי שנה לאזכרות של יוני נתניהו.
השבוע לפני 3 שנים ב 26.3.2019 בגיל 94 נפטר מישל בקוס.
(בשנה החולפת עיריית נתניה החליטה לקרוא רחוב על שמו.)
אנשים רבים הגיעו ללוותו בדרכו האחרונה. אחת הבקשות של מישל הייתה שלקראת סוף הלוויה ישמיעו את המנון מדינת ישראל, את “התקווה”.
ג’נטלמן אמיתי- כבר אמרנו?
