“בית המשפט‼️” הודיע הפקיד.
כל הנוכחים נעמדו על רגליהם כאשר נכנסו לאולם השופטים ההדורים.
טוב, אם לדייק אז לא כולם נעמדו על רגליהם, הנתבע המשיך לשבת בצורה נינוחה על כיסאו, לא בגלל שהיה פצוע או שהיה קשה לו לקום, אלא מסיבות אחרות.
משפט זה היה גורלי ביותר עבורו – אם הוא יתנהג “טוב” במשפט הוא יקבל מאסר עולם, אבל אם הוא יתנהג “לא טוב” במשפט ככל הנראה הוא יקבל גזר דין מוות בתליה.
הנוכחים יחד עם כלל הציבור בארץ קיוו שלנידון הצעיר יהיה שכל בקודקודו והוא יבקש רחמים וחנינה מהשלטון הבריטי הזר.
גם חברתו כמעט ארוסתו- שרה רז, קיוותה שהצעיר יבקש רחמים למען העתיד המשותף שלהם.
הציבור בארץ כנראה לא הכיר לעומק את אש האידיאולוגיה שפיעמה בליבו של הצעיר דב גרונר.
*
אתמול לאחר שנים של חיפושים נחשפו לראשונה התפילין של דב גרונר, והן מוצגות במרכז מורשת בגין בירושלים.
*
דב גרונר נולד למשפחה אמידה ומכובדת בהונגריה, בעודו ילד קטן שני הוריו נפטרו וצער רב ירד על משפחתו, הוא עבר להתגורר בבית סבו וסבתו שם התחנך ולמד להתמודד עם הקשיים.
דב התגייס לתנועת בית”ר והחל לפעול להעלאת יהודים לארץ ישראל יחד עם פעילים נוספים הביא לארץ ספינת מעפילים בשם ‘סקריה’ עם 2,385 מעפילים- הספינה נתפסה בדרכה לארץ, והמעפילים יחד עם דב ישבו במעצר בעתלית.
לאחר שהשתחרר היה זה אך טבעי שיתגייס לאצ”ל.
דב היה חייל נאמן, כאשר הפיקוד הורה לו להתגייס לצבא הבריטי כנגד המלחמה באירופה הוא לא היסס לרגע והתגייס, הוא שירת בצבא הבריטי כמעט 5 שנים.
כשחזר לארץ הוא חזר לשירות פעיל באצ”ל והשתתף בפעולות רבות.
הפעולה האחרונה של דב גרונר הייתה פריצה למשטרת רמת גן על מנת “להחרים” משם כמויות אדירות של נשק, הפעולה הצליחה מעל למשוער אבל לוחם אחד נותר פצוע בודד בשטח
ניחשתם נכון- דב גרונר.
**
הבריטים זעמו והחליטו להעמידו למשפט פומבי,
הם היו בטוחים כי העולם יראה את הצעיר מתקפל ומבקש רחמים תחת האיום הנורא של גזר דין מוות.
בניגוד למצופה ממנו, ובניגוד למה שהיינו רוצים לראות דב גרונר הקריא בתחילת המשפט את ההצהרה הבאה
“אינני מכיר בסמכותם לשפוט אותי. בית דין זה משולל כל יסוד חוקי, מאחר שהוא נתמנה על ידי שלטון, שאין לו יסוד חוקי. באתם לארץ ישראל על סמך התחייבות שקיבלתם על עצמכם… לתקן את העוולה הגדולה … של גרוש ישראל מארצו והפיכתו לקורבן עולמי של רדיפות ושחיטות בלתי פוסקות.
וכשאין השלטון הקיים באיזו ארץ שהיא חוקי, כשהוא הופך לשלטון דיכוי ועריצות, זכותם של אזרחיה, יותר מזה חובתם היא להלחם בשלטון זה ולהפילו…
כי זאת עליכם לדעת: אין כוח בעולם שיוכל לנתק את הקשר בין עם ישראל ובין ארצו היחידה. ומי שינסה לנתקו, ידו תקוצץ וקללת האלוקים תהיה רובצת עליו לעדי עד.”
**
דב לא הופתע כאשר השופטים גזרו עליו גזר דין מוות.
דב ישב בחדר הנידונים למוות, כמה צעדים בודדים מחדר הגרדום.
הופעל עליו לחץ עצום מכל גורם אפשרי (למעט האצ”ל שנתן לו יד חופשית להחליט בעצמו על גורלו) שיבקש חנינה מהבריטים, כל יום במשך 105 יום בהם ישב בתא הנידונים ניגשו אליו אנשים שונים וביקשו שיתחנן על נפשו
כנגד כולם, כנגד ההיגיון בחר דב להיות חופשי בנפשו והחליט שלא לבקש חנינה, כיוון שהוא הבין שהוא ניצב איתן למען כל העם היהודי.
השבוע לפני 75 שנה ה-16.4.1947 כו’ ניסן תש”ז דב גרונר הועלה לגרדום יחד עם חבריו יחיאל דרזר, אליעזר קשאני, מרדכי אלקחי כאשר שירת התקווה בפיהם.
במכתבו האחרון של דב גרונר הוא כתב “הנני נשבע שלו הייתה לי הברירה להתחיל מחדש, הייתי בוחר באותה הדרך שהלכתי בה בלי להתחשב בתוצאות האפשריות בשבילי”.
